הכלל הבסיסי: מי שמשתתף בשיחה רשאי בדרך כלל להקליט אותה

חוק האזנת סתר מגדיר האזנת סתר כהאזנה לשיחת הזולת באמצעות מכשיר, ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה.

המשמעות היא שכאשר אחד המשתתפים בשיחה מקליט אותה בעצמו, בדרך כלל אין מדובר בהאזנת סתר אסורה.

כך, למשל, אם עובד משתתף בשיחה עם מנהל, לקוח משוחח עם נותן שירות, או שני צדדים מנהלים פגישה עסקית – אחד המשתתפים יכול בדרך כלל להקליט את הדברים שנאמרים בשיחה שבה הוא עצמו משתתף.

ומה אם אני לא משתתף בשיחה?

כאן המצב שונה.

כאשר אדם מקליט שיחה של אחרים, מבלי שהוא עצמו משתתף בה ומבלי שאף אחד מהמשתתפים הסכים להקלטה, הדבר עשוי להיחשב האזנת סתר אסורה.

דוגמה פשוטה היא השארת מכשיר הקלטה בחדר כדי להקליט שיחה שמתקיימת בין אנשים אחרים בזמן שהמקליט כלל אינו חלק ממנה.

לכן ההבחנה בין הקלטת שיחה שבה המקליט משתתף לבין הקלטת שיחה של אחרים היא הבחנה מרכזית.

האם חייבים להודיע לצד השני שהשיחה מוקלטת?

ככלל, כאשר אחד מבעלי השיחה הוא זה שמבצע את ההקלטה, חוק האזנת סתר אינו מחייב אותו לקבל את הסכמת יתר המשתתפים רק לצורך עצם ההקלטה.

עם זאת, גם כאן קיימים חריגים. החוק מתייחס למקרים שבהם ההקלטה נעשית למטרות מסוימות שאסורות על פי דין, ולכן לא נכון להסיק מכך שכל הקלטה של שיחה שבה המקליט משתתף מותרת ללא סייג.

הקלטה בטלפון, בפגישה או בשיחת וידאו

העיקרון המרכזי אינו בהכרח סוג המכשיר שבו נעשתה ההקלטה, אלא האם המקליט הוא צד לשיחה.

אותו עיקרון עשוי להיות רלוונטי לשיחה טלפונית, פגישה פנים אל פנים או שיחת וידאו, אך תמיד צריך להביא בחשבון את נסיבות המקרה ואת הדינים הנוספים שעשויים לחול.

הקלטת עובד או מעסיק

במקום העבודה נעשה שימוש בהקלטות בין היתר בשיחות משוב, שימועים, מחלוקות על שכר, בירורים פנימיים ושיחות בין עובדים למנהלים.

כאשר העובד עצמו משתתף בשיחה עם המעסיק, עצם ההקלטה אינה בהכרח האזנת סתר. אותו עיקרון חל בדרך כלל גם בכיוון ההפוך כאשר המעסיק הוא צד לשיחה.

עם זאת, במקומות עבודה עשויות להתעורר גם שאלות של פרטיות, סודיות, יחסי אמון, חובות חוזיות וכללים מקצועיים.

אם מדובר בשיחה לקראת פיטורים או בהליך במקום העבודה, ניתן לאחר מכן להפוך את ההקלטה למסמך מסודר באמצעות תמלול שימוע.

הקלטת לקוח או נותן שירות

גם בשיחות עם נותני שירות צריך להפריד בין השאלה האם אדם רשאי להקליט שיחה שבה הוא משתתף לבין חובות נוספות שעשויות לחול על עסק או גוף מסוים.

בתחומים מסוימים יכולים להיות כללים ייחודיים לגבי יידוע, שמירת הקלטות, פרטיות או מסירת הקלטה ללקוח.

האם הקלטה חוקית היא בהכרח ראיה טובה?

לא בהכרח.

גם כאשר ההקלטה נעשתה כדין, עדיין יכולות להתעורר שאלות לגבי המקור של הקובץ, שלמות ההקלטה, זהות הדוברים, נסיבות ביצוע ההקלטה, אופן שמירת הקובץ והשאלה האם בוצעו בו שינויים.

לכן מומלץ לשמור את קובץ המקור ולא להסתפק רק בעותק שנשלח באמצעות אפליקציה, קוצץ, נערך או הומר פעמים רבות.

כאשר מבקשים להשתמש בהקלטה במסגרת הליך, ניתן להכין תמלול לבית משפט שמציג את דברי הדוברים בצורה מסודרת ומאפשר להפנות לעמודים ולשורות.

האם מותר להקליט דיון בבית משפט?

בדיונים משפטיים עשויים לחול כללים נוספים מעבר לכללים הרגילים הנוגעים לשיחה פרטית.

לכן לא נכון להסיק מהאפשרות להקליט שיחה פרטית שבה אדם משתתף כי מותר באופן אוטומטי להקליט כל דיון בבית משפט באותה צורה.

כאשר מדובר בדיון שיפוטי, ובמיוחד כאשר עורך דין מעורב בהקלטה, יש לבדוק גם את הוראות הדין ואת כללי האתיקה הרלוונטיים.

האם מותר להשתמש בהקלטה לאחר שהשיחה הסתיימה?

עצם השאלה האם ההקלטה בוצעה כדין אינה בהכרח סוף הבדיקה.

שימוש בהקלטה, העברתה לאדם אחר, פרסומה או הפצתה עשויים לעורר שאלות נוספות לפי דיני הגנת הפרטיות, לשון הרע, סודיות, חיסיון או חובות מקצועיות.

הקלטה יכולה להכיל מידע רפואי, אישי, עסקי, אינטימי או מידע אחר שלא נכון להפיץ ללא מגבלה.

מה כדאי לעשות אם ההקלטה חשובה?

אם הקלטתם שיחה שעשויה להיות רלוונטית למחלוקת, כדאי לשמור את הקובץ המקורי כפי שהוא.

לא מומלץ לחתוך קטעים, לערוך את הקובץ או לבצע המרות מיותרות אם אין בכך צורך.

כדאי גם לשמור פרטים בסיסיים כמו מועד השיחה, זהות המשתתפים והנסיבות שבהן היא התקיימה.

כאשר מדובר בשיחה ארוכה או בהקלטה הכוללת מספר דוברים, אפשר להיעזר בשירות תמלול הקלטות משפטי כדי להפוך את ההקלטה למסמך מסודר וברור.

לחקירות, תשאולים או בירורים ניתן להיעזר ב- תמלול חקירות. הודעות קוליות ניתן להעביר ל- תמלול הודעה קולית, וקובצי וידאו ניתן להכין באמצעות תמלול סרטון לבית משפט.

מה חשוב לזכור?

ככלל, הקלטה של שיחה על ידי אדם שמשתתף בה אינה נחשבת בדרך כלל להאזנת סתר.

לעומת זאת, הקלטה של שיחה בין אחרים, ללא השתתפות המקליט וללא הסכמה של אף אחד מהמשתתפים, עלולה להיחשב האזנת סתר אסורה.

גם כאשר ההקלטה עצמה מותרת, עדיין יכולות להתעורר שאלות של פרטיות, פרסום, שימוש במידע, חיסיון, אתיקה מקצועית או שימוש בהקלטה במסגרת הליך.

לכן במקרה רגיש או כאשר ההקלטה מיועדת לשמש כחלק ממחלוקת משפטית, כדאי לבחון את הנסיבות הספציפיות ולא להסתפק בכלל כללי.